בשנות ה-90, כשאנחנו בהינו במסכים שלנו על רקע צלילו הצורמני של המודם וחיכינו לעמוד האינטרנט שיעלה, פיטר מורוויל כבר היה עמוק בתוך חשיבה על המשתמש. מורוויל, חלוץ בתחום ארכיטקטורת מידע וחווית משתמש, כבר הספיק מאז לכתוב מעל לחמישה רבי מכר ולפנק בלא מעט מודלים יעילים, המשמשים אנשי מקצוע בתחום חווית המשתמש ברחבי העולם. בשורות הבאות נדבר על אחד מהם, מודל חלת הדבש.

זה התחיל מדיאגרמה קטנה. דיאגרמת שלושת המעגלים (בתמונה מטה), לטענתו של מורוויל, אמנם פשוטה אבל יכולה להיות כלי מעולה כשמסבירים ללקוח למה ואיך צריך לקלוע לאיזון יחודי שמחבר יעדים עסקיים עם תוכן, הקשר ומשתמשים, על צורכיהם והתנהגויותיהם.

המודל המינימלי הזה שימש את מורוויל רבות בימיו כמומחה לארכיטקטורת מידע; אך משהתרחב תחום עיסוקו אל חווית משתמש, הרגיש צורך במודל שונה, כזה שמרחיב את ההסתכלות מנושא השמישות בלבד, אל היבטים נוספים של חווית המשתמש. המודל החדש, אותו כינה מודל ה-Honeycomb (חלת הדבש, בישראלית מדוברת), מתייחס לכלל ההיבטים שיש לקחת בחשבון כשמדברים על חווית משתמש. הסתכלות רב-מימדית כזו, לטענתו של מורוויל, בעיקר מדייקת ללקוחות ולאנשי מקצוע את נושא העדיפויות במוצר שלהם; האם חשוב יותר שהאתר שלכם יהיה נחשק או נגיש? האם לקבוע עדיפות גבוהה יותר לשמישות או לקרדיביליות (אמינות)?

עוד נקודה לזכות המודל, היא שהוא מאד עוזר לגבש תפישה מודולרית לגבי המוצר שלכם; נאמר שאתם רוצים לשפר את האתר שלכם אבל אין לכם את התקציב, הזמן או הסבלנות הדרושים למהפכה כוללת – למה לא לנסות לעצב מחדש את ההיבט הספציפי שיביא לשיפור המשמעותי ביותר?

אז ככה נראה מודל ה-Honeycomb:

והנה לכם – באדיבותו של פיטר מורוויל בכבודו ובעצמו (!Thank you, Peter) – הסבר קצר לגבי כל אחד מהיבטי חוויית המשתמש הכלולים במודל:

מועיל (Useful):

על המוצר להיות שימושי ולהביא תועלת אמיתית למשתמש בו. דרישה פשוטה לכאורה ועם זאת, מוצרים רבים מוצאים את עצמם מותאמים לדרישות עסקיות ופחות ממוקדים בתועלת שהם מביאים למשתמש הקצה. לטענת מורוויל, דרושים אומץ ויצירתיות של ממש על מנת להימנע מ”לצבוע בתוך הקווים שצוירו ע”י מנהלים”, כהגדרתו.

שמיש (Usable):

בגדול, הבאז-וורד הכי מוכרת בעולם חווית המשתמש וההיבט שבו מושקעים מירב המאמצים של מאפיינים ומעצבים; נושא השמישות מתייחס למידת הפשטות, היעילות והמהירות שבה משתמש עושה שימוש במוצר ולומד אותו. ממשק משתמש שמיש מאפשר יותר תוצאות, יותר מהירות ויותר תחושת שליטה של המשתמש ובו בעת, פחות מאמץ פיסי ומנטלי המושקע מצדו בשימוש במוצר. לטענת מורוויל, התייחסות לשמישות הינה הכרחית כמובן, ועם זאת התפישות והשיטות השמות במרכז את הממשק בלבד, לא באמת מכסות את מכלול ההיבטים הנדרשים ליצירת מוצר מוצלח.

נחשק (Desirable):

אחת מתופעות הלוואי של מיקוד מיליטנטי בנושאים של שמישות, היא שלפעמים הרצון להתהדר בממשק יעיל, פוגע באלמנטים אחרים של המוצר הקשורים בעולמו הרגשי של המשתמש. לטענת מורוויל, אנחנו חייבים למתן את השאיפה שלנו ליעילות ולהעריך נכונה את הכוח הטמון בתמונה, בזהות, ביצירת מותג, בהנאה ובכל מה שקשור לפן הרגשי של חווית המוצר.

רכיבי המוצר ניתנים לאיתור (Findable):

היבט חשוב ביותר של חווית המשתמש, הוא שמשתמשים יוכלו למצוא בקלות את מה שהם מחפשים. יצירת מוצרים שקל לנווט בהם והמכילים אובייקטים שקל לאתר – מה שמורוויל מכנה Findability – הוא נושא שמורוויל הקדיש לו לא מעט עבודה והתייחסות ומומלץ לקרוא עליהם עוד בקישור מטה.

נגיש (Accessible):

לא פחות חשוב מכך, הוא נושא התאמת המוצר כך שיהיה נגיש עבור משתמשים בעלי מגבלות (המהווים 10% מהאוכלוסיה). לטענת מורוויל הדבר חשוב הן מהבחינה האתית והן מהבחינה העסקית – ולזאת חשוב להוסיף, שמאז יצירת המודל בשנת 2004, נושא הנגישות הפך סופסוף מדרישה אתית לדרישה חוקית של ממש (חוק הנגישות).

 אמין (Credible):

רכישת אמונם של המשתמשים שלכם הינו נושא חשוב ביותר, שאין להקל בו ראש; מחקרים רבים בוצעו על מנת לאתר את האלמנטים המצויים בבסיס השיפוט שעורך המשתמש לגבי המוצר, תוך שניות מהמפגש הראשוני איתו. אחד המחקרים המשמעותיים והמקיפים ביותר בנושא בוצע במעבדת המחקר של אוניברסיטת סטנפורד האמריקנית, Persuasive Technology Lab, במשך 3 שנים ובקרב 4,500 משתתפים.

*רוצים לדעת מה הממצאים? מוזמנים לקרוא אודות המחקר בקישור שבתחתית הכתבה.

בעל ערך (Valuable):

על המוצר הסופי להיות בעל ערך עבור מי שיזם אותו מלכתחילה – משמע, להשיג יעדים עסקיים של ארגון או מטרה חברתית של עמותה ובגדול, “להחזיר את ההשקעה” בהתאם למטרות שהוצבו בראשית הפרויקט.

 

נו, ומה התשובה לגבי סדר העדיפויות הנכון למוצר? נחשק או נגיש? שמיש או קרדבילי?

אז כמו בכל נושא שקשור בסופו של דבר באנשים – התשובה היא, כמובן: תלוי. תלוי בהקשר, תלוי בסוג המוצר, בסוגי המשתמשים ובעוד המון שיקולים משתנים הקשורים למוצר המאד מסוים שלכם. מה שכן, יהיה המוצר מה שיהיה, המודל של מורוויל מצטיין בהיותו סוג של צ’קליסט ודרכו קל מאד לוודא שזכרתם להתייחס למכלול ההיבטים של חווית המשתמש במוצר שלכם.

 

אתר Semantic studios

Findability.org (האתר לא לא פעיל, אבל יש שם קישורים מעולים)

Web Credibility Project 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אנחנו פה. דברו איתנו עכשיו